* 1, ש"נ, מ"ר גִּתִּיּוֹת, — אשה עושה מלאכה בגת: וירא יי' כי שנואה לאה אף הגתיות2 מאחורי הקורות3 סונטים בה (מד"ר בראש' פא). בגתא ואבגתא אמר ר"ש בר' ינאי אמר הקב"ה משחק אני עליהם אביא גתיות מאחורי הקורים (שם אסת', ביום השביעי).
1 עי' הערה שלקמן.
2 כך בקצת נוסחאות. בערוך: אף הגיתות, ובקצת נוסחאות אף הנשים, ובספרי הדפוס אף הגוניות. והנה על אמתת הגרסה גתיות או גיתות מעיד המאמר במדרש אסתר: אביא גתיות. ואעפ"י שבמדרש אבא גוריון כתוב במקום אביא גתיות כאבגתיים, אעפי"כ נראה כי העקר הוא כמו במדרש אסתר, מפני שנראה כי בעל המדרש דרש את השם אבגתא כאלו היה מורכב משתי המלים אב=גתא, והוא אביא גתיות או גתות. והגרסה כאבגתיים שהחליטוה ג' בהרט וש' קרויס ( Lehnw. 11,2) לאמתית ובארוה במשמ' שפחה, מהמלה היונית οιχετις, אינה מתישבת יפה בסגנון המאמר. וכבר דחה עמנו' לֶו בהערות לקרויס השערה זו. וגם בהמלה קורות, מאחרי הקורות, יש גרסות מתחלפות. הגרסה קורות שבפנים היא זו של הערוך, ובנוסח' קורים, וכן בקצת כ"י. ויש גרסאות קוריס, קורים, ועוד. ועל סמך גרסה זו פרש מוספיא מלה זו מלשון יונית χαιρος, במשמ' נול האריגה, וכבר נתחבטו המפרשים בפרוש מלת גתות או גתיות לפי גרסה זו, ולא מצאו דבר מתקבל, ולכן מוטב שנקבל הגרסה קורות או קורים, ונפרש גתיות במשמ' הפשוטה מן גת, ר"ל אשה עובדת בגת מאחורי הקורות. וצריך לאמר, כי הנשים הגתיות היו מפורסמות בזמן ההוא שהן דברניות וצחקניות ביותר, וכך פלישר בהער' ללוי.
3 עי' הערה הקודמת.