פ"ע, עת' יִדְגֶּה, — יפרה וירבה כמו הדגים: המלאך הגאל אתי מכל רע יברך את הנערים וכו' וְיִדְגּוּ לרב בקרב הארץ (בראש' מח יו).  — ולשאר בע"ח: ויבכרו הבקרים, גם הגמלים יגמולו, הגדיים גם יִדְגּוּ, הצאן תצאנה אלף (אדם, או"א יא).  — וגם הצמח: השדות שֻדדו וכרמיו הֻכו חרם וכו', הדגן לא יִדְגֶּה ופריו לא עוד יפר (שם ז).

— פָעו', °דָּגוּי, דְּגוּיָה, דְּגוּיִם, דְּגוּיוֹת, —  שפרו ורבו כדגים: מלכו דְגוּיִם, נטלו סגוים (ר"א קליר, אנסיכה מלכי).  דְּגוּיִם קמיו, רבים לוחמיו (מחז' רומני, יוה"כ, אדם איך ינקה). 

— הִפע', °הִדְגָּה, —  עשה, גרם שֶׁיִדְגֶּה: בטל שלאנן ושלֵו, טל פרח לְהַדְגֵּא ולהשלֵו, צמחי תנוב כסלו (ר"א קליר, טל א פסח, אלים).  — ובכנוי: לאוכל תלות לך עינים, לאדרו וּלְהדְגוֹ ממגד שמים (הוא, תפל' גשם, יפתח).  לעמוסי מעים, יַדְגֵּם כנחלי מים (הושע' שבת חוה"מ סכות, את עמי).