° 1, ש"ז, —  שה"פ מן דִּגְדֵּג, והוא משמוש קל וחוזר באצבעות בקצת חלקי הגוף, שגורם רגש קצת נעים וקצת קשה ומעורר צחוק, Kitzel; chatouillement; tickle: ואם יהיו שם פוקות וחפץ קיא אז ראוי שתעיר חום העלול ותעזור הטבע בדגדוג הגרון בנוצה ותעוררהו להקיא קאנון ג יא ג ח. הן (הנשים) תמצאינה תענוג מתענג מועט יהיה לאדם גם כן כמותן קודם תנועה מהם ודגדוג ערב שם ג כא א ב. בשחוק שיקרה לאדם ממשמוש האיברים הנמשכים לטרפס מחוץ וזה המשמוש נקרא דגדוג רשב"צ דורן, מג"א, ח"י ד. ואעפ"י ששאר הב"ח יקרה להם שחוק אצל הדגדוג וכו' ולזה אמר גאלינוס כי לא ידע סבת השחוק מפני הדגדוג שם. — ובמשמ' גרוי כעין אכול מסבב רגש כעין הרגש מהדגדוג באצבעות: ןמה שיהיה סבתו (של כאב באזן) תולעים יורה עליה התמדת הדגדוג עם יציאת תולעים קאנון ג ד א ג. בעל החתך הזה אם ירים קול יחוש דגדוג חזק שם ג י ב א. ואם יהיה מן המוח ימעט חוש תנועת הזרע ולא יהיה הדגדוג הצריך לתשמיש ממה שיעורר אותו שם ג כ ה יו. הדגדוג יתחדש מפני ליחות חריפות עוקצות יעקצו האבר ויחדש בו דמיון התנועה המתחדשת מן ההנעה באצבעות תחת האצילים וכיוצא בו פרקי משה ז. אם שתהיה הליחה העוקצת סבת העצם שיהיה העצם מועט הבשר ואז יחדש הדגדוג שם.