1, ש"נ, מ"ר דַּבָּשׁוֹת —  המקום הגבוה, החֲטֹטֶרֶת שעל גב הגמל, Kamelhöcker; bosse (de chameau); camels hunch:  בארץ צרה וצוקה לביא וליש מהם אפעה ושרף מעופף ישאו על כתף עורים חיליהם ועל דַּבֶּשֶׁת2 גמלים אוצרתם ישע' ל ו. —  ואמר הפיטן:  שקצת חיי משבצת מרוב בשת, טעונה כלמות ורוק מני דַבֶּשֶׁת , תבוע אשית עד יבשת תחבשת שבת בראש', אחשבה לדעת.