*, ש"ז, מ"ר דַּיּוֹרִים, —  מי שדר בבית, Mieter; locataire; tenant:  מה בין שותף מה בין דיור כשם שהשותף ממחה כך הדיור ממחה אר"י בבעל הבית ודיורו (ירוש' מעשר' ג ג ד).  דיור ישן (שם גיט' ה מז:).  — ומ"ר:  סוכה על גבי סוכה העליונה כשרה והתחתונה פסולה רבי יהודה אומר אם אין דיורין בעליונה התחתונה כשרה (סוכ' א ב).  כעיר חדשה שביהודה שיש בה חמשים דיורים (ערוב' ה ו).  דיורין ממש או אפילו ראויה לדיורין (ירוש' סוכה א נב:).  נתמעטו דיוריהן מביאים אחרים תחתיהן (שם מכו' ב לא ד).  עיר אחת היתה ביהודה וחדשה שמה והיו בה נ' דיורים אנשים ונשים וטף (ערוב' ס.).  מלך בשר ודם כשהוא בונה פלטין משוה דיורין בעליונים ובתחתונים (ילק' שמעוני, תהל' פו).  למלך שבנה פלטין והושיב בהן דיורין אלמים והיו משכימים ושואלין בשלומו של מלך באצבע וברמיזה וכו' הושיב המלך בתוכו דיורין פקחין עמדו והחזיקו בפלטין (שם צג, ומדר' איכ', פרשה ציון).  שהרבה דיורין מפסידין הבית ומקלקלין אותו (לבוש, נזקי שכנ' קנד ב).  להיותה גברת ושלטנית כל ימי חייה על כל הנחלאות וכו' תוכל להכניס דיורים ולהוציא דיורים בכל הבתים ומקומות כאות נפשה  (פנק' קרקא יב, שנת ת, אוצה"ס ד).