*, ש"נ, —  שה"פ מן דּוּךְ:  זיתים וענבים שריסקן מע"ש ויצאו מעצמן אסורין וכו' א"ר יוחנן במחוסרין דיכה (שבת יט:). מחוסרין דיכה הן וטעינתן היא דיכתן היא שוחקתן היא סוחטתן (רש"י שם).  דיכת תבלין ומלח מלאכת אוכל נפש הוא (ר"נ על הרי"ף, ביצ' ו:).  דכיון דאי אפשר לבשל ולאפות בלא עצים עשו אותו כדיכת מלח שהתירו אותה ע"י שנוי (שם יז:).  אבל גיגית מלאה ענבים ובועטין אותן במקלות ושוהא שם היין קרוב לחדש עם הענבים בגיגית זהו מחוסרים דיכה שאינן בעוטין רק מעט לא ברגל ולא בקורה (התרומה שבת רכג).  שביצה השמאלית נידוכית באיזה מקומות באופן שהדיכה היא רק במיעוט הביצה (שו"ת נודע ביהודה, אה"ע ו).