דִּיּוּת
°, ש"נ, — שה"פ מן דּיֵּת, יציאת משקים דרך הנקבים הדקים שבגופים, בכלים, כעין זיעה, Transpiration: ואמנם הנופלים בזה מן הטיול הנה אותותם העדר האות ההיא ודיות העור ורפוי הנפוץ (קאנון א ג ב טו). ויתוקן ענין המים ומתקונם רוב זכוכם ורוב דיותם מן החרס המתדית (שם שם ה ז). לפעמים יקרה העלוף לרבים מחוזק מקרי הנפש וכו' ולפעמים יקרה להם דיות זיעה שיזיע גופם מבלי צורך לאותה הזיעה (פרקי משה ז) ואמנם נזונת הליחה הגלדיית בדיות הלחות הזכוכיית (שם ג). ואחר הגיע הדם אל הורידים הוא משתנה שינוי אחר ומתפשט על האיברים דרך דיות מהורידים כמו כלי חרס המתדייתים (רשב"צ דורן, מג"א, ח"י ב).