1 דֳּלִי, ש"ז, כנ' דָּלְיוֹ, מ"ר דְּלָיִים, מ"ז דָלְיַיִם, כנ' דָּלְיָו, — א) כלי עור או עץ שמשלשלים אותו בחבל אל הבור ושואבים שם המים ומעלים אותו בחבל, Schöpfeimer; seau a puiser; bucket: הן גוים כמר מִדְּלִי וכשחק מאזנים נחשבו (ישע' מ יה). מעשה ברבי טרפון שהיה יושב בצילו של שובך בשבת במנחה הביאו לפניו דלי של צונן וכו' (תוספתא ברכ' ד יו). — *ובכנ': נפל דליו לתוך הבור נפל כליו לתוך הבור (ירוש' ביצה ב סא). המכסה בורו בדליו של חבירו ובא בעל דלי ונטל דליו (ב"ק ל.). המדלה מים מן הבור ובא חבירו ואמר לו הנח לי ואני אדלה מים וכו' משימסור לו דליו (שם נא:). המוכר את הבור כיון שמסר לו דליו הרי זה כמו שאמר לו לך חזק וקנה רמב"ם מכי' א ט. — *ומ"ר: הממלא בעשרה דליים ונמצא שרץ באחד מהן טהר' ד ד. וכן הממלא בעשרה דליים זה אחר זה ונתן בעשרה כלים מדלי אחד לכלי אחר רמב"ם אבות הטומ' יז א. ואם יש לדליים אזנים הרי כל הדליים עם כל הכלים טמאין שם. — ובכנ': יזל מים מִדָּלְיָו2 (במד' כד ז). — ואמר המשורר: הן רב מנשוא עונך משאת חטאתיך, כי את ראשית כל חטאת ומקור כל עולתה, מִדָּלְיֵכִי יצאו כל נחלי הבליעל (אדם, או"א, מחזה יא). — ומשל: למה ישליך החבל אחר הדלי (נחלה ליהושע מ). הלך החבל אחר הדלי (יוסף דון יחייא, הקד' פי' שה"ש). — ב) *שם אחד המזלות הדרומיים, מזל דלי, Wassermann; Verseau; Aquarius : ואחריו (אחרי מזל גדי) מה אתה בורא דלי שאני זורק עליו מים טהורים לטהרו מעונו (פסיק' רבתי כ). דגל דן בצפון אשר ונפתלי עמו וכנגדן משמשין עם החמה בצפון גדי דלי דגים מן העגלה ולדרום (ילקוט שמות תיח). וחציו (של גלגל המזלות) לדרומה מגלגל המישור כגון כ"ד חלקים ובמחצית הזאת ששת מזלות נקראין מזלות דרום והן מאזנים עקרב קשת גדי דלי ודגים (ס' העיבור לר"ח הנשיא א ב). קור כשהחמה בגדי ודלי וכנגדו חום כשהחמה בסרטן ואריה (שם ג ב). והוא הולך במזלות אחורנית מטלה לדגים ומדגים לדלי וכן הוא סובב תמיד (רמב"ם קדוה"ח טז א). ואם תהיה השמש מתחלת מזל דלי עד חצי מזל דגים תגרע מאמצע הירח ט"ו חלקים (שם יד ה). והדלי רוח חיים אין בקרבו, ומים אין בו (ראב"ע, מכת' לר"ש גאמע). וסדר מערכת הי"ב מזלות אלו וכו' על הסדר בשמותם טלה שור תאומים סרטן אריה בתולה מאזנים עקרב קשת גדי דלי דגים (יסו"ע לר"י ישראלי ב א). דלי ממזל אויר זכר וממזל יום תולדתו חמה ולחה ויורה על אויר משחית ובחלקו השדים וכל איש מכוער וכו' והנולד בו קצר קומה (צדה לדרך א א כח). — ואמר המליץ במליצתו על האדם: דולה עצל ימיו כצל ראשו פרוע איש צרוע, ודלי רצוף נבזה נפוץ קלוט שרוע קרוע, יום בא לדלות נפל ותשבר כד על המבוע (רש"ט פלקיירא, צרי היגון ה.). — ואמר הפיטן: שמן ודשן לרשם, בִּדְלִי שבט יצחצח כלשם, מים שפע לנפוחי נשם, וימלאו העבים גשם (תפלת גשם לשמע"צ, יפתח ארץ). — ובכנ': וכי נכספה נפשך להבין שביליו, (של הרקיע) ולמנות חייליו, ומוצאם ומובאם, וסדור צבאם, ועקרבו ושורו ודליו ואריו ונשרו (מכת' הרמב"ם לתלמידו ר' יוסף). — והוא °מזל ישראל: כי בחר (המן) להשמיד את ישראל בחדש אדר וכו' בעבור חבור העליונים במזל גדי שהוא שנים עשר למזל דלי שהוא מזל ישראל (ראב"ע אסת' ג ז). כשמתחבר מזל דלי במערכה רעה הנה יבוא רעה לשונאי ישראל (רשב"צ דוראן, מג"א, ח"י ד).
1 בערב' דַלוּ دلُو, והנה הסכימו רוב המדקדקים, כקדמונים כחדשים, עפ"י הכנוי דָליו, כי עקר צורתו היא דֳלִי, משקל פֹּעִי כמו דֳמִי ולא דָלִי משקל פֶּעִי.
2 הסכימו המדקדקים שזה מ"ר כמו אָזְנָיו, ואלף קמוצה בקמץ חטף, אעפ"י שהוא ממתג במתג. כך החדשים, אבל המדקדקים הקדמונים שלנו העידו שקמץ זה הוא קמץ רחב: ואנחנו קבלנו קריאת שש מלות בקמץ רחב והם יזל מים מדליו בשר הקרבן ולהציב הדרבן וברקת וזהב כדרבונות ושהדי במרומים (ר"ד יחייא, לשון למוד' ה). — ויתבאר כל זה בהמבוא בחלק הדקדוק.