דַּלּוּת

*, ש"נ, — מעמד הַדַּל: המתכבד בדלותו בעשרו מתכבד יותר והנקלה בעשרו בדלותו נקלה יותר ב"ס גני' י לא, הגהה על הגליון.  מה להצד השוה שבהן שכן אין קרבנו בדלות תאמר במצורע שקרבנו בדלות נזיר מ:.  שהרי בעשירות ובדלות נאמר מחטאתו רש"י ויקר' ה יג.  שהשגחתו יתברך הניחה אותם עד שמתו וצעקו לבקש תשועה ולא הושיעם וכשהפליגו בתשובה ועצם דלותם וגבר האויב עליהם רחמם ופסק רצונו מהתמיד עמלם ודלותם מו"נ א מא.  וכן בענין דלות הגוף והשתנות הפנים שרשי רד"ק, רוע. ואמרו בעלי המשלים ג' אין להם רפואה דלות שתתחבר עמה  העצלות ושנאה שתביא הקנאה וחולי שתתערב בו הזקנה בן המלך והנזיר כה.  הסכלות והעצלות אחי הדלות, הגאוה והכילות תחלות השפלות מראה המוסר כב.  ואם יש דבר קשה מהמות הוא הכסילות, ואם תמצא כמוה היא הדלות ר"א מודינא, ספר המוסר.  — בדלי דלות: זה קרבן אהרן ובניו וכו' מדלי דלות הור' ט..  שהרי בעשירות ובדלות נאמר מחטאתו וכאן בדלי דלות נאמר על חטאתו רש"י ויקר' ה יג.  או בעשירות או בדלות או בדלי דלות שם.  כי המלוה הזה עברו עליו זמנים הרבה שהגיע לדלי דלות והיה מתפרנס ברצון מן הצדקה שו"ת הרא"ש סח כ.  וגם השלש מצות באות ממידה שהיא עשירית האיפה והיא קרבן הבא בדלי דלות אור זרוע, פסח' רנו.  נעמה העמונית שנשאת לו (לשלמה) כשהיה בדלי דלות עמה"מ, קרית ארבע קיב.  כי עשירית האיפה הוא קרבן לדלי דלות אבן ירחי, המנהיג, פסח' מט

חיפוש במילון:
ערכים קשורים