, פ"י,  כמו הֵרִים, הקים 1: שכבו בעלוף כתוא מכמר ואין דּוֹלֶה, המלאים גער ואין מרפא עולה (קנות לת"ב, איכה תפארתי).  השוחט תרנגול ידלה את כרעיו שלא יסריך ויעקר את הסימנין (והזהיר, ויקרא).  רעי מליצי אל אלֹה דלפה עיני ולבי לזבול דליתי (ר"ע פרנסיס, קינ' על אשתו, מו"מ א).  ופָעוּל : כי הוא (המקום שבו המוח) דלוי ונשא מכל הגוף (המליצה לר"ש בר"ש, בכר 17).