, ש"ז, —  זבל לְטַיֵּב את האדמה, Dünger; engrais; dung:  והיתָ נבלת איזבל כְּדֹמֶן על פני השדה (מ"ב ט לז).  ונפלה נבלת האדם כְּדֹמֶן על פני השדה (ירמ' ט כא).  לא יאספו ולא יקברו לדֹמֶן על פני האדמה יהיו (שם ח ב).