ּדְּפוּס

* 1, ש"ז, מ"ר דְּפוּסִים, — א) כלי שבו נותנים לגוף מן הגופים הצורה הרצויה, Form; moule; muld: ובדפוס2 היה עושה אותן (את שתי הלחם) וכשהוא רודן נותנן בדפוס2 כדי שלא יתקלקלו מנח' יא א. הלוקח מן הפלטר מעשר מכל דפוס2 ודפוס דמאי ה ד. אפשר יעשנה בדפוס ויקבענה כיון פסח' לז.. גדלו (את האתרוג) בדפוס ועשהו כמין בריה אחרת סוכ' לו.. שבא גבריאל שר של ישראל ונטל דפוס של לבנים שהיו עושין ישראל במצרים והראה אותה לפני הקב"ה מדר' ויושע, וירא ישראל. — ומ"ר דְּפוּסִים: שלשה דפוסין הם מנח' צד.. קערותיו אלו דפוסין כפותיו אלו בזיכין שם צז.. שהכורים והדפוסים אשר יציקו בהם הנחשת וזולתו אין עושין אותו כי אם מן המשובח שבחומר והעב שבו שרשי ריב"ג, עבה. ואמנם הדפוסים והמרזבים והם לוחות גדולות בהם מעט קערירות שיתישב על החתולים והכריכות ולוחות ארך הרגל קאנון ד ה ג יד. — ובהשאלה: וכל טיפה וטיפה (של המטר) בראתי לה דפוס בפני עצמה ב"ב יו.. ולזה מה שקראוהו (את האדם) עליהם השלום עולם קטן כי שמוהו דפוס קטן וחותם מחוקים בו כל יצירותיו ר"ח קרשקש, הקד' אור ה'. — ב) °מכונה שמדפיסים בה ספרים, וכללות הכלים שנצרכים לזה, ועצם הבית שמדפיסים בו3, Druck; imprimerie; print: ויקרא (ר' ישראל נתן) לבנו וכו' הח"ס יהושע שלמה יצ"ו היושב בעיר שונצין אשר במדינות לונברדיה ויצו אותו לאמר אתה בנינו של עולם תרומם את קרנות החכמה ועשית ספרים בדפוס להיות בהם שתי תועליות וכו' פתח במסכת ברכות תחלה ועשה ממנה דפוס גבריאל אהרן שטרש בורק, שנת רמ"ד, בספר G. Monzani, Annali typogr. dei Soncino, II, 10). וחקקום על ספר עשוי בדפוס עם פסקי התוספ' הביאו את ספר הדפוס שלם לפני וששתי כעל כל הון הוא, שם 23. וכתבוהו בדפוס למען רבות ממנו ההשפעה שם, שלמה בינפוי, שנת רמד. אני יוסף האשכנזי אחי המעתיקים אשר העתיקו וחקקו בדפוסי ספרים ישרים בספר חו"ה בנפולי, שנת ר"נ. החבור הגדול הלזה וכו' נעשה בעזר והתעוררות וכו' הח"ר אברהם תלמיד ספרדי יצ"ו כי אמץ כח לעשותו בדפוס למען זכות בו את הרבים סיום פי' המשנ' להרמב"ם, בסוף קנים, ש' רנב. על ידי המחוקקים המפוארים ר' דוד ור' שמואל בנו נחמייאש המה העושים את מלאכת הקדש מלאכת הדפוס בתכלית השלמות ספר המצוות, קונשט' ש' רנח. ואהיה מחזיק ידי עושה מלאכת הדפוס מלאכת שמים מס' ערוב', פיזארו, ש' רעה. בעט ברזל ודפוס מהיר תורה ואגדה ודרש בהיר בסוף ר' בחיי על התורה, שנת רעז. אולי לסבת מגיהי הדפוסים וזה בודאי חסר בכמה מקומות משה שונצינו, ש' רפה-רפו. אותיות מיושרות ומאושרות ונייר טוב לא נמצא כן בכל הדפוסים הקד' מגיה ספר הזהר, דפוס מנטובה, שיח. חשתי ולא התמהמהתי ולמלאכת הדפוס חיל אזרתי ראש' דעת לר"מ אלבילה, הקד' המדפיס, ש' שמ"ג. התנצלות להקורא משכיל עבור הטעיות אשר בכל זה הדפוס נמצאות וכו' חכמת הדפוס כאשר עתה מצויה בידינו שאי אפשר בלא טעות הקדמ' המגיה תנ"ך בוקסדורף. ואם יעבור המדפיס אז יבטלו הם מלאכת הדפוס ויחרימו את המדפיס וכל המתעסקים במלאכה פנק' קראקה, שנת שנ"ה, אוצה"ס ד. אשר לגודל כמותו (של הספר) אין בידי די השיב אותו למלאכת הדפוס מחמת חסרון כיס וכו' ומנהיגי שלש ארצות וכו' החזיקו בידי ומכיסם סייעו למלאכת  הדפוס ישלם ה' פעלם הקד' כלי יקר על התורה. והדפוס והאותיות והדף והעמוד ארי' מודינא, לב האריה א, ש' שע"ב. שראיתי שהוא טעות מוחלט שהדפוס קלט ופלט כי אי אפשר משגיאות המגיהים בדפוס להמלט הקד' מנוה"מ, ש' ת"ס. חקוקים על ידי חרש ואומן ובמלאכת דפוס הוא ראש בקיאים ר"י אברבנל, שיר בראש פי' נביא' אחר' ש' ת"פ. ויביאני (ר' חיים) אל בית דפוסו וכו' ויקרא לאומנים הבקיאים בטוב הדפוס ר"י בן חיים, הקד' למק"ג. להביאו אל בית הדפוס לזכות את הרבים להפיץ אותו לערים המכריע לר"י מטראני, התנצלות המגיה, ש' תקלט. בדורות ההם לא היו דברי המשנה בכתב והיה איסור לכותבם כ"ש שלא היה דפוס כי נתחדש קרוב לדורות הללו שו"ת חות יאיר קכג, שנת תקצ"ד. בדפוס שנתחדש בזמנינו מקרוב וכו' מצד העדר קדושת הכתב מפני שהוא בדפוס שכבר אסרוהו הפוסקים שם קסד. ויגדל עון בת עמי ורבתה הפרצה בפרט כי יצאו הספרים מזה בדפוס ספרי הזוהר ותיקונים ומערכת אלהות וזולתם ארי נוהם ג כט. — ואמר המשורר: בכנורי כבר הראתי, את מחזה שירי אשר כוננתי, מהם קצתם לדפוס הוצאתי, רבים בתוך אהלי טמנתי ר"ע פרנשיס, הקד' מתק שפת'. — ועי' דפוס בכרך המלואים כל השיך לזה. 



1 כך הקריאה המקובלת של כל היהודים ספרדים, אשכנזים, תימנים. ואין ספק בדבר שמקור מלה זו היא המלה היונית  τύπος, וממנה ברומית typus. ואעפי"כ אין ספק בדבר שמעולם לא קראו היהודים דֶּפּוּס, כמו שהעתיק ש' קרויס (Lehnw.), כמו שכבר העיר שם על זה ע' לֶו.

2 במשנה שבמשניות טפוס, ובירוש' טיפוס, וכבר העירו שם בתוספ', כי הכל אחד.

3 על פי הלשון האיטלקית, שהשתמשה לדבר זה בהשם (typo(grafia, מפני שהדפוסים הראשנים לספרי עברית נתכוננו באיטליה, ע"י משפחת שונצינו.

חיפוש במילון:
ערכים קשורים