פ"י, עב' דָּפִיתִי, עת' אֶדְפֶּה, יִדְפֶּה, כנ' יִדְפֶּנּוּ, —  דָּפָה את פלוני, גִּנָּה אותו, נתן בו דֹפִי, tadeln; blâmer; to censure:  פן תאמרו מצאנו חכמה אל ידפנו1 לא איש (איוב לב יג).

— פִע', °דִּפָּה, —  דִּפָּה את פלוני, כמו הקל, השתמשו בו מחברי הקראים:  כי הם יכולים עליך להאבידך בשמעם קללתם וכו' שאתה מדפה אותם  (יהודה הדסי, האשכול רנא).  גודל חכמתם זו היה לדפות לשם ה' ולמלאכיו ונביאיו (שם שסב).