* 1, ש"ז, מ"ר דַּרְדּוּרִים, — חבית של עץ, עשויה לוחות לוחות, Fass; tonneau; barile: דרדור עגלה כלים יה א.  הדרדורין2 והקרבות של גוים ויין ישראל כנוס בהן אסור בשתייה (תוספתא ע"ז ד-ה ט).  גוי שהיה מעלה ענבים בסלין ובדרדורין בגת (שם ז-ח ה).  עכו"ם שהביא ענבים לגת בסלין ובדרדורין3 אע"פ שהיין מזלף עליהן מותר (ע"ז נט.).  ולקח (אברהם) את הדרדור וקשר במתניה (של הגר) כדי שיהא סוחף אחריה לידע שהיא שפחה (פרקי ר"א ל).