דַּרְדַּק
° 1, ש"ז, מ"ר דַּרְדַּקִּים, — ילד, האדם בעודנו צעיר, בעוד לא למד דבר, תלמיד שמתחיל ללמוד הקריאה והכתיבה: אל מקרי דַּרְדַּק ולמדקדק יהיה כמו מלמד ביד חורשים (חריזי ר"א בחור, בסוף שרשי רד"ק).
1 בארמ', תרגום שחקו עלי צעירים: מגחכין עלי דרדקין. סך מקרי דרדקי עשרין וחמשה ינוקי (ב"ב כא.). בערב' דַרְדַק دٙر۬دٙق, אך כבר אמרו שהיא מלה שאולה מארמ' Nö. Mand. Grami 185.