הֲדָה

*, חדא, חדה, —  קול קריאה של נַחש על אוד שמתיז ניצוצות:  התוסס אוד בכותל ואומר הדה1 הרי זה מדרכי האמורי אם מפני ניצוצות הרי זה מותר (תוספתא שבת ז ו).  —  ובעת שפיכת מים:  השופך מים ברשות ואומר הדה הרי זה מדרכי האמרי ואם אמר בפני עוברים ושבים הרי זה מותר (שם יא).



1 כך במהד' צוק"מ, ובנוסח' חדא, חדה. 

חיפוש במילון: