1, ש"ז, —  א) קול שאון, Geräusch; bruit; noise:  באה הצפירה אליך יושב הארץ בא העת קרוב היום מהומה ולא הֵד 2 הרים יחזק' ז ז. —  ב) בפרט °בת קול שחוזרת כשפֹגע הקול בקיר נצב וכיוצא בזה 3, Echo:  ויהי מה, אמר, אנכי ארימה ופני אמתך אל עיני יראו, "רע הוא!" הֵד קירות ההיכל ענהו יל"ג, סוד אלוה.  אך אנקת הינשוף ויליל  הסער, בין הזלזלים כשעירים הריעו, אך הם קול קורא העירו ביער, ונקיקי הרים  הֵד נורא ישמיעו הוא, אדו"מ א. — ובהשאלה, התפעלות וזעזוע הנפש מאיזה דבר:  וסעפי לב מיכל כבֹר נקיו, ממקור השירה הקרו נבעו, על כן בהמות נבל גם הם המיו, וכמו אצבעות המנגן בם נגעו, ותנופת ידו עד נפשה נגעה, ולכל קול הֵד לבה ענה כסער הוא אדו"מ ב.