1, ש"ז, מ"ר הוֹנִים, — א) רכוש, אוצר, ממון, Reichtum, Geld; richesse, argent; wealth, money: תרשיש סחרתך מרב כל הוֹן בכסף ברזל בדיל ועופרת נתנו עזבוניך (יחזק' כז יב).  כל הוֹן יקר נמצא נמלא בתינו שלל (משלי א יג).  לא יועיל הוֹן ביום עברה (שם יא ד).  בחכמה יבנה בית ובתבונה יתכונן ובדעת חדרים ימלאו כל הוֹן יקר ונעים (שם כד ג-ד).  הוֹן ועשר בביתו (של ירא יי') וצדקתו עמדת לעד (תהל' קיב ג).  בדרך עדותיך ששתי כעל כל הוֹן (שם קיט יד).  ורעה זונות יאבד הוֹן (משלי כט ג).  הוֹן עשיר קרית עזו מחתת דלים רישם (שם י יה).  אם יתן איש את כל הוֹן ביתו באהבה בוז יבוזו לו (שה"ש ח ז).  ונמצא (הגנב) ישלם שבעתים את כל הון ביתו יתן (משלי ו לא).  יש מתעשר ואין כל מתרושש והוֹן רב (שם יג ז).  בית וָהוֹן נחלת אבות (שם יט יד).  נבהל לַהוֹן איש רע עין (שם כח כב).  — ואמר בן סירא: טוב עובד ויותר הון ממתכבד וחסר מזון (ב"ס גני' י כז).  —  מכר דבר בלי הון, בלי שום דבר במחירו: תמכר עמך בלא הוֹן ולא רבית במחיריהם (תהל' מד יג).  —  ובכנ': הוֹנֵךְ ועזבוניך (יחזק' כז כז).  כבד את יי' מֵהוֹנֶךָ ומראשית כל תבואתך (משלי ג ט).  מרבה הוֹנוֹ בנשך ובתרבית לחונן דלים יקבצנו (שם כח ח).  —  ומ"ר: ברוב הוֹנַיִךְ ומערביך העשרת מלכי ארץ (יחזק' כז לג).  —  ואמר בן סירא: תן מנחה וגם אזכרה ודשן ערוך בכנפי הוניך (ב"ס גני' לח יא).  — ואמר המשורר בלנע"ל: בני איש יבטחו על רֹב כבודם הכי פתה זמן אתם והונם2, ופתע קרבה עתם ואבדו ולא נפדו בכל עשרם וְהוֹנָם (ר"י חריזי, הענק ג).  — ואמר המליץ: ויזכור בימי בחרותו ימי זקנתו ובימי גבהותו ימי שפלותו וכו' ובימי הונו ימי אונו ובימי הודו ימי אידו ויכנע על עונותיו (מ' אלדבי, ש"א ז א).  — ב) תה"פ, כמו דַּי, רַב, genug; assez; enough: שלוש הנה לא תשבענה ארבע לא אמרו  הוֹן וכו' ארץ לא שבעה מים ואש לא אמרה הוֹן (משלי ל יה-יו).