*, ש"נ, —  א) שה"פ מן הוציא: בשלשה פרקים בודקין את היין בקדים של מוצאי החג ובהוצאת סמדר ובשעת כניסת המים בבוסר (גיט' ג ח).  בראשונה היתה הוצאת המת קשה לקרוביו יותר ממיתתו (מו"ק כז:).  בשעת הוצאת זבלים (ב"ק ל.).  בשעת הוצאת פועלים ובשעת הכנסת פועלים (ערכ' כא:).  הוצאת נפש (חול' לח.).  תנאי בית דין הגדול הוא שתהא הוצאה משל בעל הבית והכנסה משל פועל (מד"ר בראש' עב).  —  ב) מה שאדם מוציא ממון לצרכי מחיתו וכדומה, Ausgabe; dépense; expenditure: המוציא הוצאות על נכסי אשתו וכו' מה שהוציא הוציא ומה שאכל אכל (כתוב' ח ה).  שולחנין היו נוטלין אותן (את הקולבונות) בשכרן ויש אומרים להוצאת דרכים (ירוש' שקל' א מו:).  משל לאדם שהלך לקיסרי וצריך מאה זוז או מאתים זוז הוצאה וכו' (ספרי האזינו שו).  לעולם ישכים אדם להוצאת שבת (שבת קיז:).  ראה כמה ישראל מחבבין את המצות כמה הן מוציאין הוצאות כדי לשמרן (תנחומא תזריע ז).  ולעולם נוטל הלוקח ההוצאה מבע"ח כפשוטה (הרי"ף, ב"מ ח:).  מי שהיה לו חורבה בין חורבות חבירו ועמד חבירו וגדר רוח ראשונה ושנייה ושלישית עד שנמצאת חורבה זו משלש רוחותיה גדורה אין מחייבין אותו ליתן לו ההוצאה כלום שהרי לא הועיל לו וכו' מגלגלין עליו את הכל ונותן חצי ההוצאה שהוציא זה בארבע רוחות עד ארבע אמות (רמב"ם, שכנ' ג ג).  ההוצאות שיוציא השליח על דין זה שהורשה (הוא, שלוח' ג א).  הסדר הוא האמצעות בהוצאה והשמירה משני קצות הפזור והקמצנות (מאזני צדק, אלגזלי 198).