א. הוֹרָה

 , ש"נ, כנ' הורָתִי, — כנוי להאם, שהרת את הילד: Gebärerin; mère; mother , אחזתיו ולא ארפנו עד שהביאתיו אל בית אמי ואל חדר הוֹרָתִי (שה"ש ג ד).  כי זנתה אמם הובישה הורָתָם (הוש' ב ז). — ומ"ר הורִים להאם והאב יחד, כמו אבות: Eltern; parents, ברכת אביך גברו על ברכת הורַי1 עד תאות גבעת עולם (בראש' מט כו).  כל השנים הללו הוא יושב ומכבד את הוריו תאמר שהוא בא עלי מכח כיבוד אב ואם (מד"ר בראש' עו).  בעצת כבוד גדול שכיבד עשו הוריו שאתה עתיד להעלותינו (פסיק' רבתי כג=כד).  עד שלא לקח אדם אשה אהבתו הולכת אחר הוריו לקח אשה אהבתו הולכת אחר אשתו (פדר"א לב).  — ולהאב לבד *הורֶה, בכנ' *הורוֹ: אמר רבי חנינא הרבה סיבב עשו את הורו זה, זה אביו שהיה זקוק לו להאכילו (מד"ר דבר' א).



1 כך לפי פרושם של הקדמונים.  והחדשים מגיהים הררי עד.

חיפוש במילון:
ערכים קשורים