ב. הוֹרָה

*, ש"נ, — כנ' הוֹרָתו, — התעברות שאמו חבלתהו ונתעברה בו, Empfängnis; conception:  הגיורת שנתגיירו בניה עמה לא חולצין ולא מייבמין אפילו הורתו של ראשון שלא בקדושה ולידתו בקדושה והשני הורתו ולידתו בקדושה (יבמ' יא ב).  יוכבד היתה והיא היתה הורתה בדרך ולידתה בין החומות (מד"ר שמות א).  לידתה במצרים ולא הורתה (שם).  מה הורתה שלא בצער אף לידתה שלא בצער (שם).

חיפוש במילון: