הֲזָנָה

°, ש"נ, —  שה"פ מן הזין, זון, הספקת מזונות, וחזוק הגוף ע"י המזון, Nahrung; nutrition; nourissment:  וכשיוכן החמר ויקבל כח ההזנה וההרגש תראה פעולתה (רלב"ג, מלחמ' ה' א א)  והמוח נותן החוש והתנועה אל הלב והכבד ומקבל מהם החיות וההזנה (העקרים ב לא).  ולכן כשיתחבר באיזה נמצא שיהיה הרצון האלהי יזון כמו שיזון הלחם כי הרצון האלהי הנמצא בדבר ההוא יהיה סבת ההזנה (דרך אמונה, אבר' ביבאגו א א).  והראשונה שבפעולות הראשיות ההזנה וענינה שהגשמים הנמזגים תמידי ההתכה למה שבהם מן החום והלחות וכו' כי אחר הארבעים שנה מחיי המין האנושי יסתלק הגדול לגמרי ותשאר ההזנה (אמונה רמה א ו).  וימצא בו ג"כ הכח הטבעי שבו ההזנה והגדול וההולדה בדומה (ר"י אברבנאל, נחל' אבות ג ב).  וכח ההזנה הוא כח הנפש שעל ידי החום הטבעי המאכל נעשה בשר וגוף למלא ולהשלים מה שחסר ממנו תדיר וכו' ולכח הזנה צריכות ארבע כחות א' כח המושך כח המעמיד כח המבשל וכח הדוחה (אוצה"ח, ר"י צהלון ה ז).

חיפוש במילון:
ערכים קשורים