הַזְרָחָה

*, ש"נ, — שה"פ מן הזריח: הזרחת שמש לרוצחים (מכות י.).  העמדת השמש והזרחת השמש (תשו' רה"ג, טעם זקנ' נח:).  שיושפעו בציורו ובהזרחת אורו הצורות ההם תמיד וכו' והיה הזרחת הצורות מנותן הצורות מתמיד (נוה שלום א ט).

חיפוש במילון: