*, ש"נ, — שה"פ מן הִזְמִין: למדה תורה דרך ארץ שלא יאכל אדם בשר אלא בהזמנה (חול' פד.). וצורך האדם לפעולות המלאכותיות להזמנת מזונו ולבושו ודירתו (ש' א"ת, מו"נ א מו). בראותם שעם כל שליחותם הוא היה מזמן ומכין עניני ההעברה וכבוש הארץ בהזמנת העם ובהכינו בני גד ובני ראובן (ר"י אברבנאל, יהוש' א יא). למה עשה יהושע הזמנה כל כך מופלגת ללכוד העי (שם ח א). — והכשרה לדבר מן הדברים: וצריך מי שירצה ללמדהו המדות האלו וההזמנה הרבה אשר זכר (מו"נ א סב). שהאיש המעולה השלם בשכליותיו ובמדותיו כשיהיה כוחו המדמה על מה שאפשר להיות מן השלמות ויזמין עצמו ההזמנה ההיא אשר תשמענה הוא יתנבא בהכרח (שם ב לב). וזהו נביעות כליותיו שהיא הכנה מזגית והזמנת האל לאותה נביעה שהיא העזר האלהי (ידע' בדרשי, באור' על תהל' ב). — והזמנה לדין 1: מכל הזמנה יותן להרב שני פץ (פנק' במברג, אגר' הרבנ' משנת תל"ח). — ובמשמ' °מוכן ומזומן: ואם אין לבעליהם הכסף משלהם בהזמנה עושקים החלושים שאין להם כח להמלט מידם (רד"ק עמוס ד א).
1 בתלמוד בארמית: אייתי פיתקא דהזמנא (קדוש' ע.).