°, ש"נ, — שה"פ מן הטפיס , העתיק טפס של שטר: הוציאו יורשי רחל בת אחרת שהיתה לו לראובן הטפסת שטר מתנה שכתוב בה שנותן אותו בית לרחל בתו וכו' ויורשיה מוציאים ההטפסה עשויה בב"ד וכו' עוד הוציאו יורשי רחל הטפסת שטר סילוק וכו' יורנו אדוננו באלו השטרות שהוציאו יורשי רחל אם תועיל הטפסת השטרות כשטרות עצמן (שו"ת הרא"ש סח כא).  כל מי שהיה בא לפני לדין ומביא שטר על חבירו והיה בעל דינו תובע הטפסת השטר הייתי מצוה ליתנו לו (שם כד).  ואם באולי לא נפק זה מאתו שיצוה שיתן הטפסת הנקרא טראשלאט לנתבע (דברי הברית מקהלות ספרד ש' תקט"ו, החלוץ ה תרי"ב).  אם שאל המלוה שיטפיסו לו השטר ותשאר ההטפסה ביד בית דין (מוהר"י בן לב, א פ"א:).  אבל בהטפסת שט"ח כגון שנמחק או נטשטש הרי אלו יקרעו הראשון או יזהרו שלא יכתבו בהטפסתם הוזקקנו לעדות השטר ונמצאת מכוונת (התרומה נז ב).  חלה החכם דון תם הנ"ז חולי ארוך ובהכביד עליו החולי ראה והנה היתה נשארת המלאכה בלי הטפסה קרא את שני בני היצהר וכו' ונתן להם מממונו נדבה להוצאת ההטפסה (הקד' המעתיק שו"ת תמת ישרים).