*, ש"ז, — שה"פ מן הִלֵּךְ: מקום הילוך רגלי הכהנים (מדות ג א). שהזבח נפסל בארבעה דברים בשחיטה ובקבול ובהלוך ובזריקה רבי שמעון מכשיר בהלוך (זבח' א ד). אפילו שהא כדי הילוך ארבע אמות (ירוש' ברכ' ד ו). כדי הילוך ארבעה מילין (פסח' מו.). שליש בישיבה שליש בעמידה שליש בהילוך (כתוב' קיא.). הלך על גבי אבנים שמזדעזעין בשעת הילוך (רמב"ם, טומא' מת י יא). הרגל מועדת לשבור בדרך הלוכה (ב"ק ב א). הילוכו בקדושה (ירוש' ברכ' ט א). שלא יהא הילוכך של שבת כהילוכך של חול (שבת קיג.). אמר לו אדוני המלך קבל אלו התאנים שאני הוא אותו זקן שמצאת בהילוכך (תנחומא קדוש' ח). — ובדברים לא בע"ח: שיש הילוך לקול וכו' והילוך לאש (מד"ר בראש' יט). אבל המזלות מהלכים סביב הילוך מועט ואין מקיפין את הגלגל (רש"י פסח' צד:). הוא הלוך האמתי לשמש בזמן חדוש הלבנה (ג"ע לר"א הקראי, קדו"ח ג). אבל מסביבה שנייה ולאחריה אינה מכח האדם אלא מכח המים בהילוכן (רמב"ם שחי' ב יג). — והמרחק שאדם מהלך: ומוצא הילוכה של גיהנם שני אלפים מאה שנה (מד"ר שה"ש, אחת היא). — ובמשמ' °אופן הליכתו של אדם: והם ה' סימנים קוי פניו מראית עיניו לבוש והילוך וצחוק (ב"ס, תרג' ב"ז יט). — ובהשאלה, °הִלּוּךְ הדבר, ר"ל אופן מנהגו: וכן הילוך הדבר בכאן כי הבינוני לא יתכן שנלמד מן הגדול (מפת' לרבנו נסים, שבת, פרק ר' אליעזר). — *הִלּוּךְ מֵעַיִם, שלשול1, Durchfall; diarrhée; -hoea: זה אחד מששה דברים שהן סימן יפה לחולה ואלו הן עיטוש זיעה קרי שינה חלום הילוך מעים בדרך ארץ פסיק' דר"כ, אנכי אנכי, ומד"ר בראש' כ. הילוך מעים והילוך הבטן (אסף הרופא, כ"י מינכן). נקביו קשים עליו וצריך הוא להפתח בהילוך המעים כדי שלא ימות לשחת (רש"י ישע' נא יד). הוא הילוך המעיים בשלשול (הוא, ירמ' מח יב). — ואמר המליץ: ויאמר (הרופא) כי האחד בזיעה תהיה רפואתו, ולאחר אמר כי תהיה בהלוך מעיו ארוכתו  (המבקש לרש"ט פלקיירא). — ובכלל, *נזילה חזקה, כמו נזילת דם: כאשר יולד הילוך מרחם האשה (אסף הרופא, כ"י מינכן יא).