הֶעְתֵּק

° , ש"ז, — שה"פ מן הֶעְתִּיק, א) העתק דבר ממקום למקום, Versetzung; transport; removal : התנועה היא העתק עצם פרדי מן החלקים ההם מעצם פרדי אל עצם פרדי סמוך לו (ר"ש א"ת, מו"נ א עג).  עבר עניינו הראשון הוא בענין העתק גוף במקום ועקר הנחתו הראשונה לתנועת בעלי חיים על רוחק אחד ישר (שם כא).  וכן לא נדע ולא נצייר העתק העניין מנפש איש ממנו לנפש איש אחר אלא בדבור והוא הקול אשר יחתכוהו השפה והלשון (שם מו).  גשם מתנועע תנועת ההעתק (רשב"צ דוראן, מג"א, חלק אלוה ממעל).  ומשתמשת (המלה מלאכה) בהעתק הדברים ונשיאתם והנחתם (ג"ע לר"א הקראי, ענין שבת).  — ובהנדסה, שנוי צורה הנדסית לצורה אחרת: כהעתק המרובע אל העגול כשיעשה מנושאה הצורה העגולה (בן המלך והנזיר לב).  — ב) נרדף עם גלגול: דע כי מה שסברו מקצת הקדמונים שיש העתק מאדם לבהמה גם כן מצאתיו לקצת ב"א דורכין בדרכי הקבלה אין ראוי לשום בעל שכל להעלותו על לב (האמונות לרש"ט פלקיירא ז=ח).  —  העתק כתב מן כתב, כתיבת כתב שני ממש לפי הכתוב בגוף הכתב הראשון, Abschrift; copie : וכל שטר שמטפיסין מעתיקין אות באות וכותבין שהוא העתק (הגה' רמ"א, חו"מ מא ג).  ולא שאומר שישוה קונטרסי זה אשר הוא ההעתק וכו' (ר"י פרובינציאלו, שו"ת בדבר למוד החכמ').

חיפוש במילון:
ערכים קשורים