°1, ש"נ, — א)  שה"פ מן הֶעְתִּיק:  נטלוה משם ע"י העתקה  רש"י סוט' לה:.  ענין הדלוג וההעתקה מהמקום רד"ק, שרש נתר. — והעתקת הגופים:  והקרוב שבדמיונים בזה העתקת השמש בארץ שעור אמה תעתק בגלגל מילין הרבה וכן העתקת הצל חו"ה, חשבון הנפש ה.  כי הנה היום בא בוער כתנור ואיך נתעלם והנסיעה מתמדת וההעתקה תדירה והדרך ארוך שם ג.  שיהיה מזומן לנסיעה ולהעתקה שם.  תנועת ההעתקה היא הקודמת שבתנועות והראשונה שבהם בטבע מו"נ ב, הקד' יד.  כוכבי לכת ההולכים פעם לצפון פעם לדרום וכו' שאלו סבות גדולות לחדש תוספת המים במקום והעתקתם אליו וחסרון מים במקום והעתקתם ממנו ר"ש א"ת, יקוו המים ג .  כי ההעתקה היא הסרת גשם ממקום למקום אמונה רמה ו א.  - ובדקדוק, העתקת הנקודות מאות לאות:  העתקתם הקמץ מהקוף אל מה שלאחריו הרקמה, כט.  — ובתכונה, העתקת הכוכבים וכדומה:  וכמו כן הוכיחו שהעתקת הכוכבים המיושבים אינם שוה ולא על סדר המזלות אלא פעם הוא כלפי פנים ופעם הוא כלפי אחור יסו"ע לר"י ישראלי ג ב.  והראה כי כמו מעלה ומחצה היא מדת ההעתקה הזאת בכל מאה שנה שם ב ו.  — ב) מסורה, הנמסרה מדור לדור2:  ושאלת הישנו לזה בתלמוד אם בהעתקה וכך יש בעשרה יוחסין רה"ג, תשוב' הגא'. הרכבי מז.  והטעם האחד כדברי המעתיקים (ר"ל חכמי התלמוד) שהיו כלם צדיקים וכו' וחלילה חלילה להתערב עם הצדוקים האומרים כי העתקתם (של המעתיקים, של חכמי התלמוד) מכחשת הכתובים והדקדוקים ראב"ע, סוף הקד' א לפרוש התורה.  כי כל העתקה שאין לה סיוע מן הכתוב היא בטלה ואולם האומרים שיש לסמוך בהעתקה לבד מבלי שיש סיוע מן הכתוב וכו' שאין זה אלא מפני שקצרה יד שכלם ממצוא כח מדין תורה ג"ע לר"א הקראי, קדוה"ח ז.  ומנהג טוב הוא בהעתקה אליהם דור אחר דור כי מחיוב התורה אינו כי אם להשבית החמץ שם, חג המצות ב.  שנמשכנו בדברים רבים על המשך ההעתקה מסבל היורשים שם, טומ' וטהר' ד.  וכבר ידענו כי זה אינו עומד כנגד השכל ועוד מן הכתוב לא מצאנו סתירה לאלו המאמרים ואם ישען הוא בהעתקתו להוציא אלו הפסוקים ממשמעם בידוע כי הם עצמם לא סמכו על ההעתקה שהשלשה לבד יהיו באסור רק מדיוק הפסוק וכו' שם, שחיט' כא.  ההעתקה עצמה שהם נשענים עליה נפלה בה החליקה שמהם אומרים (שמחרת השבת הוא) שבת בראשית ומהם אומרים יום טוב כאשר נתבאר והעתקתם שבששה בסיון נתנה התורה נמצאת סתירה בדבריהם שם, חג השבוע' ו.  אחר שאין העתקתם אמתית ועוד שיש סתירה בכתוב על כן שבנו על מה שיאות מכח הכתוב שם, טומ' וטהר' ז.  — ג) נרדף עם גלגול:  שמצאתי אנשים ממי שנקראים יהודים אומרים בהשנות וקוראים אותה (את אמונת גלגול הנפשות) העתקה וענינו אצלם שרוח ראובן תשוב אל שמעון ואח"כ בלוי ואח"כ ביהודה ר"י א"ת, או"ד לרסע"ג.  — ד)  תרגום ספר וכדומה מלשון ללשון 3 Ubersetzung;  traduction translation:  כל אלה המקראות והרבה כמוהם בהביטך בהעתקת המעתיקים אותם אתה מוצא כי זה אחז דרך וזה אחז דרך אחרת וכו' ולאמר זה העתקת התורה לא נכון וכו' האוחז דרך אחת ואומר זו העתקת המקרא הזה מבדה רה"ג, תשו' הגאו', הרכבי רמח נח.  כי ראיתי אשר למעתיק לדחוק עצמו מעט בבנינים מאשר ירדף אחרי המלות ויסתם הענינים כי החפץ הנרצה מן ההעתקה הוא הגעת המליצה על אפניה ר"י א"ת, הקדמ' הרקמה.  שראיתי קצת אנשים אשר אינם יודעים לקרא מלות הספרים לבדם מבלי רב ימלאם לבם להבין דברי החכמות מבלי מורה וכאשר לא יבינו הדברים הם תולים בקשי לשון ההעתקה ואינם תולים בקצר דעתם וחסר בינתם שם.  הנה השלמתי העתקת הספר הזה הנקרא ספר השרשים הוא, חתי' ספר השרש' לריב"ג.  ואף על פי שהודעתים את קצורי בהעתקה מן הפנים שזכרתי אמרו לי אי אפשר בלתי שנקבל בה קצת תועלת ואם תהיה ההעתקה חלושה ומעוטה מן התועלת בעניינים הנכבדים אשר יכללם הספר הזה הוא הרבה בעינינו וכו' ועתה מפיל אני תחנתי לפני כל מעיין בספר הזה אשר אם ימצא בהעתקה טעות או שגיאה בלשון או בדקדוק המלות וכו' שיתקננה ר"ש א"ת, פתי' מו"נ.  ואני ירא מהכשל בכל אלה הענינים או ברובם בעת ההעתקה ואע"פ שבלבי לשוב ולחזק את בדק ההעתקה אחר השלימי אותה שם.  ויש בלשון ערב שמות שלא נמצאת להם העתקה עד כה הקד' תרג' פי' המשנ' להרמב"ם, קדשים.  - ומ"ר:  כי ראיתי לספר הזה שהוא ספר השרשים שלש העתקות הקד' ר"י א"ת בספר השרש' לריב"ג.  — ה) כמו העתק ב:  להגיה ולכוין גרסת העתקתו עם שני העתקות ישרים ונכוחים למוצאי דעת הנמצאות היום אצל נדיבי עמים הקד' מגיה ספר הזוהר.  אין לבית דין לכתוב העתקת שום שטר אם לא יראו שיש בו צורך תשו' הרא"ש פ יח.  ודעו נא וראו כי בהעתקתנו הראשונה אשר היה לנו ממנו וכו' הקדמ' המגיה ספר צדה לדרך.  ואין צריכין בית דין להעתקת שטר הגהות רמ"א, חו"מ מא ג.  שמא יגבה ב"ח בשני העתקות סמ"ע שם.  — ו) כל העתקה יחידה מספר וכדומה שהעתיקו ממנו העתקות רבות,  Exemplare;  -aire;  copy:  כמה העתקות 4 יש בלבך להדפיס מבתולת בת יהודה התדע כמה העתקות נדפסו מכ"ח שד"ל מכת' רמז.  — ז) בחכמת ההלצה:  ההעתקה היא כאשר יעתקו התבות במאמר עם חלוף או תוספת אות או אותיות גזר או גזרים או עם התחלפות ההוראה אשר אפשר שתעשה על פנים רבים מתחלפים  נופ' צופ', מסיר ליאון ד יח.  ואחר כן אמרה כי כשמו כן הוא נבל שמו ונבלה עמו זה הקיום אשר בו הוכיחה שראוי לו לבלתי השים אל לבו כי בטבעו הוא לשלם רעה תחת טובה והנה בכאן אחד מן היפוים.  הלציים ר"ל ההעתקה  שם א ז.