הֲצָצָה

°, ש"נ, – שה"פ מן הציץ: ענין השגחה והצצה (רד"ק, שרש שקף).  יש מי שאומרים שפעולותיהם (של הכוכבים) בהארה ובנצנוצי הזוהר המאיר שהם קוי ההצצה והוא דעת בן סינא (דרך אמונה, ביבאגו ב ו).  אלא שאין ההצצה עומדת תמיד לסבת ההיולי המתהפך ללהט (נרבוני, פתיח' תרג' מו"נ).  וכן הוא הצצת האמת בעיוניות פעם יאיר ופעם יעלם כאלו הוא להט החרב המתהפכת (ר"י אברבנאל, יתרו).

חיפוש במילון: