הַצְרָכָה

°, ש"נ, – שה"פ מן הִצְרִיךְ, א) עצם שה"פ:  בהצרכת סמוך לחפיפה טבילה (תוספ' נדה סו:).  – ב) בסגנון לשון המשא והמתן התלמודי:  וההצרכה היא הבאה לקיים שני ענינים (ר''ש הנגיד, מבוא התלמוד).

חיפוש במילון: