*, ש"נ, – שה"פ מן הקטיר, כמו הקודם: שאין אכילה והקטרה מצטרפין (זבח' ב ה). להגשה לקמיצה ולהקטרה (מגי' ב ה). ששגג בביאה והזיד בהקטרה (יומ' נג.). יצאו שפיכות שיריים והקטרת אימורין שאין מעכבין את הכפרה (זבח' יג.). אחרי שהזהיר על עבודת השדים והזביחה להם הזהיר על הדם כי רוב הקטרתה הוא מהם (הריקנטי ב, אחרי). – ומ"ר: והקמיצות וההקטרות והמליקות וההזאות והקבלות (קדוש' א ח). בן לוי שקיבל עליו כל עבודת לויה וכו' הקמיצות וההקטרות וקבלת הזאות (תוספתא דמאי ב ז). אמנם בזמן מלאכי במקור נדפס "מלאכ" היו הגויים עושין עבודות והקטרות ומגישין מנחות וקרבנות לז' כוכבי לכת (חזוק אמונה לר"י ב"ר אברהם א לח).