הַקְלָאָה

°, ש"נ, – שה"פ מן הקל, במשמ' זלזול: ומיני הבזיון ג' הקלאה התול ולעג וההקלאה היא הזכרת הקלונות אשר יעשה האדם במי שיחשבהו חרפת אדם (נופת צופים ג ב). והתקיפים לפעמים יכעסו אף על היושר לרוע תכונתם ואשר לא ישערו בבזיון והקלאה לא יכעסו וזה לסכלותם (שם ד). ובנערים יתחייב מהם הבזיון אשר בתכלית הנבלה וההקלאה והרצון בנבלה הפרסום אצל בני אדם בענין מגונה וההקלאה כגון שיבוזה ויחמם ולא ימצא מושיע לו (שם ח).

חיפוש במילון:
ערכים קשורים