הַקְדָּשָׁה

*,  ש"נ – שה"פ מן הקדיש: מי שאין רשאי בהקדשתו רשאי בהפרשתו (ספרי נשא ל). – והשתמשו בו בזמן האחרון בענין יחוד ספרו כדומה לכבוד אדם, Widmung; dédicace; dedication.

חיפוש במילון:
ערכים קשורים