°, ת"ז, לנק' -שִׁית, – א) של ההקש, מטבע ההקש: הסגולה כשתהיה לא תלך ענינה כפי משפט הקשי ולא במופת הגיוני (ראב"ע, ספר הנסיונות א). ועתה ראה היאך נמשך זה המאמר התורני אחר עיון ההקשי (שעה"ש לאבן לטיף כד). הדברים אשר המחלוקת בהם מבוארת בין התורה והחכמה אם ימצא כזה אין ראוי שנבקש ההאמתה ע"צ הלמוד ההקשי אבל נשען בדברי התורה ובמפורסם מענין התורה (ר"א דלמידיגו, בחינ' הדת ב). זה שאתה אומר היא הדת ההקשית [המנהגית] מביא אליה העיון (כוזרי א יג). ואחר תרכיבם הרכבה הקשית ותוליד מהם תועלת התולדות בעזר השכל הכללי הסומך אותם שם ה יד. אבל השווי ההקשי כבר אפשר שישתנה כפי הכנת המקבלים (העקרים ג יד). וזאת המלאכה ואם היא הקשית הנה לא ישתמש בהקש בפעל (כל מלאכ' הגיון סח.). תמונת המאמר ההקשי הנכלל תחתיהם והתמונות ההקשיות מהם מבוארים התולדה מעצמם ומהם בלתי מבוארים (שם כה:). לכן היה מחויב שיוחקו חלקי זאת המלאכה בספר ולא יהיה מספיק הנמצא מזה בטבע לבד ולא בהרגל כמו הענין מהרבה מהמלאכות ההקשיות (נופת צופים א ב). ולהסכים דעתם עם הדעות העיוניות ההקשיות וטבע המצואים שאמתוהו המופתים החותכים (הקד' שעה"ש לאבן לטיף). והנה חכמתם הגדולה הזאת בענייני מציאות העולם התחתון והעליון אינה תלויה בהקדמות מופתייות ובראיות הקשיות (מנח' קנא' לר"י מפיסא 104). – ב) הכֹבד ההקשי, הַקַּלּוּת ההקשית, הוא משקל המיני שיש לכל גוף וגוף, שע"י הוא נבדל ושונה משאר הגופים, specifische, Schwere; pésanteur spécif.; specif. gravity: ואמנם המים גרם פשוט מושבו הטבעי שיהיה מקיף לארץ מוקף מן האויר בהיותם על הנחותיה הטבעיות והוא כבדם ההקשיי (קאנון א א ב, הקד'). האמנם האויר הוא גרם פשוט מושבו הטבעי מעל המים ותחת האש וזה קלותו ההקשית (שם).