הֶקֵּשׁ

* 1, ש"ז, מ"ר הֶקֵּשִׁים.— שה"פ מן *הִקִּישׁ דבר לדבר, א) הפעולה להקיש ולדמות שני דברים שיש בהם צד דמיון, ועצם הדמיון, Analogie : התחיל דורש להן מהיקש ומקל וחומר ומגזירה שוה מהיקש הואיל ותמיד קרבן ציבור ופסח קרבן ציבור וכו' ירוש' פסח' ו לג..  דבר הלמד מהיקש חוזר ומלמד בק"ו זבח' מט:.  אין היקש למחצה כרית' כב:. — ובכלל °כח השכל להקיש ולדמות דברים זה לזה: וזה הדעת אשר אאמינהו הוא יותר מעט ההרחקות מן הדעות הקודמים ויותר קרוב אל ההקש השכלי ר"ש א"ת, מו"נ ג יז.  אבל מצד השגת הנבואה והתורה האלהית המצוה לעשות הדברים הנרצים אצל הש"י אף על פי שלא יגזרם ההקש העקרים א יא.  כי אנו הולכים עפ"י הכתוב וההקש והעתקה לא על הקש היצא מההקש כי הוא עקש ולא הקש העריות למ' בשייצי, הקדם א ב.  שיש סגולות רבות לא יתאמתו מצד ההקש רק הנסיון כמו שיש אבן שכאשר תעבור על החומץ תשבר רש"ט שפרוט, פרדס רמונ', סדר מועד.  כי חוזק האמונה גבר על ההקש אשר היתה במחשבתו ר"י אברבנאל, יהוש' יד ח.  שצוהו אז במצות המילה כי היא היתה ודאי יוצאת מההקש השכלי חזות קשה לר"י ערמאה ב.  שאם היה הדבר כן למה העלים יעלימוהו וידברו בחידות ומשלים אם הם דברים שהאדם בהיקש שכלו ובמופתים יוציאם אל ההודעה מנח' קנא' לר"י מפיסא 14.  ולקצת מקומות בקצת מצות בארה התורה אופן לאוטם והמעט יהא הקש על הרב הקד' ר"א הקראי לג"ע.  כאדם שסובל חולי גדול שההקש גוזר שלא תספיק רפואה לחולי ההוא מרפא לנפש לא.  וכשנתמעטה חקירת התלמידים וחלש היקשם כשתעריכהו להיקש שמאי והלל רבותיהם אז נפלה מחלוקת ביניהם עיונם בדברים רבים לפי שהיקש כל איש מהם לפי שכלו ולפי העקרים המוצאים אצלו מנוה"מ ב א ז א.  — °בהקש אל, בדמיון אל: שהוא אדם בהקש אל החמור ובהקש אל המלאך איננו אדם כי אם מקרה ראב"ד, אמו"ר א א.  ויראה שאין ערך לנזקו בהקש אל תועלתו שם ו ב.  לאיש היודע בפעל בהקש אל הכח אשר לו רלב"ג, מלחמ' ה' א ט.  ואם הנפש לא קדמה בחמר בפעולות שש הימים קדמה בהקש אל המשפט הזרעיי מאמ' הנפ' לרשב"ג. ואם אינה תולה (הנפש) מהגוף בהקש אל ישותה או בהקש אל תכליתה תולה על דרך מה בהקש אל התחלתה שם.  ואמרו שהחושים בהקש לעולם הבא הם בתכלית החסרון מאזני צדק, אלגזלי 13. — ב) בפרט בהגיון, משפט הגיוני בנוי על פי חקי ההגיון מהקדמות ותולדה, Syllogismus; sillogisme: כי כל שני משפטים נבדלים לא יתחייב מהם דבר כלל וכו' ואם השתתפו המין אחד מן השיתוף עד שיתחייב מהם יחד משפט אחר אז יקרא הקש מלות הגיון ו.  וידע דרכי ההקש ועשות המופת ר"ש, א"ת, מו"נ א פה.  יודעים בתקון ההקדמות ובעשיית ההקש ובהשגת התולדה עפ"י החקירה אגר' מנח' הקראי, לקו"ק נספח'.  שהדבר שיודע בהקש לא ימלט מחלוקה אם שיהיה נודע קודם לכן ולא יצטרך אם כן אל הקש ואם לא היה נודע מהיכן ידע האדם שידע אותו על ידי הקש העקרים א טז.  ולאנשי זאת המלאכה מין ממיני ההקש יקראוהו הקש החלוף וזה כי אנחנו כשרצינו לאמת משפט מה ובארנוהו בהקש אחד מן ההקשים המשאיים והוליד לנו המשפט אשר רצינו שנדע אמתותו הנה אנחנו נקרא אותו ההקש המשאיי הישר ואם אמתנו המשפט בדרך אחר והוא שנניח סותר המשפט אשר נרצה לדעת אמתותו ונחבר ההקש שיהיה לנו המופת בו ויוליד שקר הסותר אשר הנחנו נאמר כי המשפט אשר הנחנו הוא אמתי בלי ספק ואז המשפט אשר נרצה לאמתו נקרא הקש החלוף ולנו מין אחר מן ההקש נקראהו הקש החפוש והוא שיהיה משפט מה נודעו חלקיו והתאמת בחפוש קצת חלקיו הנה נקח המשפט ההוא כללי ונשימהו הקדמת הקש ולנו הקש אחר נקראהו הקש הדמיון ר"ל ההעתקה מלות הגיון זההקש מאמר יונחו בו דברים יותר מאחד ויתחייב ממנו בעצמות לא במקרה דבר אחר זולתם בהכרח כל מלאכת ההגיון, ההקש.  כי היה פעל ההקש במה שהוא הקש לבאר המוסכל בידוע שם.  התמדת המציאות המיני אי אפשר שידבק במציאות האיש הגשמי לפי שההקש יהיה כן כל גשם בעל תכלית ואין בעל תכלית אחד בו כח בלתי בעל תכלית ראב"ד, אמו"ר א ו.  כי בעל התלמוד לפעמים מביא וקובע בתלמוד דברי שום חכם אעפ"י שאין הדבר כמותו ויכריח שיהיה סותרו אמת כדי שלא יבוא אחר ויחזק בסברת אותו החכם וכו' וקרוב לדרך זה דרכו בעלי ההגיון בהקש2 הרתיעה מכת' ר' חיים בן מוסא לר"י בנו, בי"ת ב.  ואלו י"ד המינים ממיני ההקשים יקראו ההקשים המשאיים ואולם ההקשים התניים הנה הם שני מינים וכו' מלות הגיון ז.  ולנו הקשים אחרים נקראם הקשי הדינים התוריים ואין פנים לזכרם במה שאנחנו בדרכיהם שם.  אדע לטהר את השרץ משלש מאות טעמים ובהקשים מכוונים ר' קלוני', אבן בחן לד.  ואם ירצה לקבל זה ממי שידע המופתים בכל מה שיש עליו מופת יקבל ויבנה על זה הקשיו וראיותיו ואם לא יבחר בקבלה ר"ש א"ת, מו"נ א עב.

°גבול.

הקש, °הקש מורכב, °הקש החלוף, °הקש תנאי, °הקש מחובר, °הלציי, °חיובי, °חלקי, °כללי, °נצוחיי, °שכללי.

— °הקדמה. °הַתָּכָה.

°חומה. °חִפּוּשׂ, °חִפּוּשִׂי.

°ילד,הוליד, התילד.

°מְבֻקָּשׁ. — °מופת, מופתי. — °מקום, מקומות.

°קצה.

°רתיעה, הקש רתיעה.



1 בערב' קיאש قياس.

2 והעיר שם אי"ש וז"ל:  אולי הוא ההקש הנקרא apagogischer Beweis.

חיפוש במילון: