*, ש"נ, שה"פ מן הִשְׁקִיף, א) עצם שה"פ: בוא וראה כמה גדול כוחן של עושי מצוה שכל השקפה שבתורה ארורה וזה בלשון ברכה (ירוש' מע"ש ה נו ג). שיהיה מענין ההשקפה וההבטה אשר קדם זכרם (השרש' לריב"ג, שכל). וכי זה אנו חייבים להתקשט בעבודת האלהים בנראינו ובנסתרותינו לאלהים מפני השקפתו עליהם בשוה תדיר ואילו היינו מעלים בלבינו כי השקפת המלכים על הנסתר ממצפונינו כהשקפתם על הנראה מגופינו לא היינו מתעכבים לקשט מצפונינו כרצונם ממנו (חו"ה, חשבון הנפש ג). להורות כי טעם השקפתו על בני אדם הוא לראות היש משכיל  (שעה"ש לאבן לטיף כד). – ב) °בהשאלה להשקפת השכל: מדרגת עיון והשקפת שכל לא השקפת עין (ר"ש א"ת, מו"נ א ח). הבטת השכל והשקפתו על התבוננות הדבר עד שישיגהו (שם, ד). ואולם נדע היותך נמצא זה חלקנו מכל עמל ההשתכלות וידיעות ההשקפה (בחינ' עולם יג). שיהיה המחבר במוסר יכון במאמריו עם כללותם שיהיו  מובנים לשומעים בהשקפה שוה מבלי שיצטרך לזה התבודדות מופלאה (ידע' בדרשי, ספר הפרדס). – °בתחלת ההשקפה , לפי מה שנראה טרם שיעיֵן אדם בדבר היטב ויתעמק בו: ויצא לך שוה ליום אחד נ"ט דקין ח' שלישיות בקרוב אשר בתחלת ההשקפה יראה שסדר המדה השוה הזאת תהיה על כל יום ולילה לעולם שוים (נחמ' ונעים, דוד גנז קמא).  – ג) °מחשבה ודעה שיש לו לאדם על דבר מהדברים, Ansicht; opinion: כי ראה במצרים וכו' כמה חנויות אשר תושבי הארץ נועלין בשבת והם ישמעאלים גמורים ושאל להם מה ענין נעילת החנויות והשיבו כי לא ידעו מזה דבר ואין להם השקפה אחרת אלא שכך ראו אבותיהן נועלין בשבת (שבט יהודה יא). וכמו"כ בין יתר ההשקפות הנאותות בשירי המצבות (ר"ע מן האדומים, מאור עינים ס). כמה עולמות של רעיונות והשקפות חדשות יהיו לנחלה לאיש אשר נדבה אותו רוחו לנסוע המסע הקטן הזה (גוטלבר ממצרים, קאירה).