הִשְׁתַּבְּשׁוּת
°, ש"נ, – שה"פ מן הִשְׁתַּבֵּשׁ: וכן חולשת פעולותיו (של הגוף) כלם או בטולם או השתבשותם (ר"י חריזי, מו"נ ג ח). הדאגה והצער אשר תשיג הנפש בערבות השתבשות ההשתכלות ובהפסד האבדון והמות (נופת צופים ג ו). עתה שבנו אחורנית כי הפכה החכמה עורף ולא פנים ונתהפך הסדר לבלי סדר שממנו תוצאות ההשתבשות בעיונים (נפוצות יהודה לג). גם הכח השכלי צריך שימור פן יפול בפח ההשתבשות בדעות (שם לד).