שקף
1 ממנו * הַשְׁקָפָה, °הִשְׁתַּקְפוּת, °מִשְׁקָפַיִם, §מִשְׁקֶפֶת, *שָׁקוּף, שְׁקוּף, °שִׁקּוּף, שָׁקִיף, °שְׁקִיפוּת, שָׁקַף, שֶׁקֶף, °תַּשְׁקִיף.
1 [צרוף הגאים או אותיות זה משמש בעבר' בשני כוונים, א) כלשון משקוף וכד', ב) כלשון ראיה והבטה, ויש מקום לשאול אם לפנינו באמת שרש אחד או שני שרשים בעלי מוצא שונה זה מזה. ואמנם בשפות האחיות מקֻים רק השמוש הראשון במלים כגון באשור' סַכַפֻּ, בריח, אַסְכֻפַּתֻ (מכאן בארמ' ובסור', כמלה שאולה אסכופתא, אסקופתא וכד') סף הדלת, משקוף ועוד. אבל כנראה אין כל אלה אלא שנויי מבטא מן זקף, שממנו אפשר לגזר גם השקיף-הזקיף כלשון הזקיף עיניו, נשא עיניו, ובנפ' נשקף כלשון נזקף ועמד למעלה, ומכאן אפשר להבין גם משקוף וכד' כדבר זקוף מעל לדלת ולשער. וצ"ע.]