1 מפרשים ומלונאים גזרו גם את המלים המיֻחסות כאן לשרש ב. שבש מן א. שבש כלשון סבוך וערבוב, אבל למעשה אין הוראות המלים האלה מתבארות כלל בגזירה כזאת. אין "משובש" שבלשון חז"ל מסובך ומעורבב, אלא: מושחת, מקולקל, ואין שבוש, שיבוש אלא קלקול, ואין ספק כי לפנינו במלים אלו בעקר צורות שפעל (כדגמת שכלל, שעמם וכדו') מן ביש (שעיקרו: באיש מן באש) במשמ' רע, בהתאם לצורות כגון (בן) מֵבישׁ, (אשה) מבישה (משלי י ה); (שם יב ד) ועוד במקרא. ועל כן עקר הצורות האלה: שָׁבַשׁ, מְשׁוּבשׁ, שִׁיבוּשׁ, במקום שבאש, משֻבאש, שבאוש.