הִתְאַחֲרוּת
°, ש"נ, – שה"פ מן הִתְאַחֵר: ונאמר אחד לשלול הרבוי ונאמר ראשון לשלול ההתאחרות לא לקיים לו ההתחלה (כוזרי ב ב). כשיארך התאחרות הליחיות הנשפכות לחלל האברים אשר כבר יעלו בנפיחא במורסא (פרקי משה ב). שמאחר לאוהביו ואין משלם להם מיד ומי יחשוב שיהיה בזאת ההתאחרות גנות (יריעות שלמה א).