הִתְאַחֲרוּת

°, ש"נ, – שה"פ מן הִתְאַחֵר: ונאמר אחד לשלול הרבוי ונאמר ראשון לשלול ההתאחרות לא לקיים לו ההתחלה (כוזרי ב ב). כשיארך התאחרות הליחיות הנשפכות לחלל האברים אשר כבר יעלו בנפיחא במורסא (פרקי משה ב). שמאחר לאוהביו ואין משלם להם מיד ומי יחשוב שיהיה בזאת ההתאחרות גנות (יריעות שלמה א).

חיפוש במילון: