הִתְגַּדְּלוּת

° ש"נ, – שה"פ מן הִתְגַּדֵּל במשמ' הִתְגָּאוּת: גסי הרוח וגבוהי הלבבות אשר נפשם נפרדת ממקומה מהתגדלות וגבהות השרש' לריב"ג, זחח. גם לא יכעס על מי שהוא קטון ממנו מאד למה שלא יחשב לנפשו התגדלות בהתנקם ממנו נופת צופים ג ב. אני מוכרח להשיב לטענותיך איוב לא מפני התנשאות והתגדלות כי כבר הנחתי מקום לזקנים וילאו אוהב משפט לאיוב לב יא.

חיפוש במילון: