°, ש"נ, – שה"פ מן הִתְגַּלָּה: ענין התגלות והראות (השרש' לריב"ג, ידע).  והתבונן במה שכתבנו למעלה מעין התגלות הארץ והראות היבשה (יסו"ע לר"י ישראלי ב ב).  וכשתצא השלהבת לפועל לא יצא דבר מחודש כי אם התגלות מה שהיה נעלם (מנח' קנא' לר"י מפיסא 23). —  ובהשאלה, התגלות האלהוּת וכדומה:  להאיר ולהעיר את לב בני אדם לדרוש את ה' בכל לבו ונפשו והוא על שני דרכים הא' על התגלות אלהותו יתברך עם כל פרטי הנבראים וכו' (קדושת לוי, כי תשא).  החומר הפשוט וההיולי שהצורה שבו אינו ממש ועצמי רק התגלות בתאר לבד (ברכ' חתנ', מאמ' יקר' ד). והתגלות אור השכל בדבור כהתגלות אור היום בשמש ואור האש כנר (הקד' תל"ע).