הִתְגָּעֲשׁוּת

°, ש"נ,  – שה"פ מן הִתְגָּעֵשׁ: ואחר שאמר זה דרך ספור הוצרך לתת טעם לזה הרעש וההתגעשות לארץ ולהרים (ר"ש א"ת, יקוו המים 147). והנמהר והמשוגע יקרה לו התגעשות השכל מן הפחותה שבסבות (פרקי משה ו). ויתגעש שם וירגיז הארץ ויזדעזעה וההתגעשות ההוא הוא הרעש (שעה"ש לאבי הרלב"ג א ז). והתגעש פרעה כ"כ מאותו מראה עד שבסבת התגעשותו הקיץ משנתו (ר"י אברבנאל, מקץ א).

חיפוש במילון: