°, ש"נ, — שה"פ מן הִתְדַּבֵּק, כמו הִדָּבְקוּת: לפי שהפשוט יעבור ויכנס בחומרי אם הוא מטבעו ויתחזק בו להתדבקותו בו (ראב"ע, ספר העצמים). ולפעמים יקרו הסתומים להתדבקות המעבר בסבת ארוכת הנגע שבו (קאנון א ב ב ו). והמים והעפר יש לכל אחד מהם שתי התדבקות המים מתדבק ברוח ובעפר והארץ מתדבקת במים וברוח וכו' והתדבקות האויר באש הוא יותר מהתדבקות במים (נחמד ונעים, דוד גנז א ו). שבכל י"ב חדש שהרוחות עומדות בג"ע של מטה עדין יש להם קצת התדבקות עם הגוף (מנח' קנא' לר"י מפיסא 78). —  ובהשאלה במוסריות: כלם מביאים אותנו אל ההבטחה בשם יתעלה ואל ההתדבקות בו ובדבריו (הקד' ספר הישר, ספורים). וציור הנפש לצורת שלמות לה ויהיה לה בה ההתדבקות בעצם השכלי (כוזרי ה יב). שהוא סבת ההתדבקות הגדול באל (ידע' בדרשי, באור תהל' ב י). וכן רמז ויברא אלהים את האדם בצלמו על התדבקות מחשבתו ממעלה למעלה עד רום המעלות (צרור המור, בראש'). ושהם הסולם האמיתי לבא אל ההתדבקות הנצחי (העתק' מחבורי הלל, תגמ' הנפ' מב.). וכפי מה שירבה בשלימיות כך הוא מרבה האחיזה וההתדבקות בו (דרך ה' לרמח"ל א ב). שבהיותם דורשים בהם היתה באה האש ומלהטת סביבותם לגודל התדבקותם בעליונים (מנח' קנא' לר"י מפיסא 103). ובמשמ' המשך, בלי הפסק, Fortdauer; continuité; -ty : כי התנועות הנכרכות לא יתכן שתשלם בהם ההתדבקות1 והתמידיות (רלב"ג, מלחמ' ה' ה כד). ואם היה רושם נקודה או קו בפעל כשהוא מתנועע בהתדבקות היה מחויב שיהיה בהם זמן יעמד באמצע וכו' ולא היה מבואר שההתדבקות איננו אפשרי אלא בתנועת ההעתק והסבובית ממנו ממה שממנו וממה שאליו ומזה הצד אפשר בה התדבקות ונצחיות (ר"ח קרשקש, אור ה' א יג).