°, ש"נ, – שה"פ מן הִתְהַוֵּה: בהתהוות1 הצורה ישתנה הנושא מטבע היצירה (מנח' הקראי, מכת' לקהלת אלקהרא). שאנחנו לא אמרנו שהחמר הראשון נתהוה כהתהוות האדם מן הזרע או יפסד כהפסד האדם אל העפר (מו"נ ב יז). ההתהוות מלא דבר הוא מהנמנעות (ר"ח קרשקש, אור ה' ב ו א). הפועלים הצריכים לכל הויה והויה ואופני ההתהוות ושעורי היסודות הנכנסים בכל מורכב ומורכב כפי הראוי למינו (ר"י אברבנאל, מ"א ג). כי היה אצלם התהוות הדבר מלא דבר נמנע מפאת עצמו (הוא, מפע' ה' ב ב). שאנחנו לא אמרנו שנתהווה (העולם) כמשפט התהוות הדברים הטבעיים (ר"מ בוטריל, פי' יציר' א.) ענין התהוות הולד בבטן הנקבה (ברכ' חתנ', מאמ' יקר' ד). למה לא סדר (הבורא) בכמו אלו האנשים הקשה יום שלא יתהוו כי יותר היה להם זה טוב וייחס לזה התהוותם לשגגה אל השי"ת (רלב"ג, איוב י).