הִתְגָּרוּת

°, ש"נ,  – שה"פ מן הִתְגָּרָה: שאחד המוליך את הבהמה למקום גדודי חיות ולסטים או מביא את הלסטים בהתגרותו למקום הבהמה (רמב"ם, שכיר' ג ה).

חיפוש במילון: