ש"נ, – שה"פ מן הִתְחַבֵּר: ומן הִתְחַבְּרוּת אליו יעשה מרמה ועלה ועצם במעט גוי (דני' יא כג).  – ומצוי מאד בספרות: בצאתי מביתי אל שער העיר שם ראוני נערים ונתחבאו וישישים קמו עמדו למען שער העיר מקום התחברות הקהלות ושבת בני אדם (מנח' על דונש, ערך קרת). ובהתחברות עפר אל עפרה יפה-פיה, שכל תעטה כרקמה ויפי תעדה כחליה (ר"י הלוי, אהבי נער). כי להענין  האלהי התחברות בברואים והשגחה עליהם (כוזרי ג יא). ושניהם סובבים ממזל התחברותם אל מזל תשיעי בכל עשרים שנה (ראב"ע, שמות לג כא). כן בהתחברות הדברים יהיו ראוים שיפול עליהם המניין (תקון מדות הנפ' לרשב"ג י). ולולי התחברות ההעדר לחומר לא הגיעה אליו הצורה (ר"ש א"ת, מו"נ א יז). כחיות הטורפות שהקבוץ וההתחברות רע ומזיק להם וכו' ב"ח שאי אפשר להם להיות ולהתקיים בזולת חבורה וקבוץ ושההתחברות הכרחי להם בקיום מציאותם כמו מין האדם (העקרים א ה). וכלל בזה כל התחברות בין בעסק משא ומתן בין בחברת אהבה (רשב"צ דוראן, מג"א א ז). לא יפרד ממנו צער ולא ימלט מפגע בעוד התחברותך עמו (חו"ה, חשבון הנפ' ג). בעסקינו עם בני אדם והתחברותנו עמהם (שם, הפרישות ה). ענין מדינות האדם והתחברותו עם זולתו לא יגיע אלא באמצעות האהבה (מנח' קנא' לר"י מפיסא א).