° ש"נ, – שה"פ מן הִתְחַיֵּב, בהשאלה במשמ' הכרח דבר מדבר: ומהתחיבות הנבואה המישירה נתחיבה התורה (מנח' הקראי, לקו"ק 48). כי אם יאמר האומר שהאדם הוא גשם מדבר לא יאמר דבר כי לא יתארהו בשהוא חי מפני שכל מדבר חי אך זה הוראת התחייבות והיא הוראה בלתי נעשית אצל בעלי ההגיון (מנח' הקראי, לקו"ק 48).  אבל החזיקו לפי דעתם שהעולם קדמון ולא סר ולא יסור לעולם כי הוא כהתחייבות הצל מן האדם (מנח' הקראי, לקו"ק 48). – ובמשמ' העקרית, קבלת החוב עליו: כי פרצו העם ליקח בשר מהכפרים בסתר ולא שלמו ההתחייבות וניזקו החוכרים (מנח' הקראי, לקו"ק 48).  חזרתי על כל הצדדים ולא מצאתי שום טענה הגונה וכו' לפחות מהתחייבות השטר שחייב עצמו להספקת עשרים זהובים כל שבוע (מנח' הקראי, לקו"ק 48).