°, ש"נ,  – שה"פ מן הִתְוַכַּח: טענות המדברים על אמתת הקדמותיהם שבזה כלו ימיהם וכו' ויתחדשו עליה הספקות המתרגשות ויצטרכו לחבורים והתווכחות בקיום ההקדמה ההיא (מו"נ א עא). לפעמים יקרה כי אשא ואתן לענין פסק הדבר נפל בו מחלוקת בין גדולי הפוסקים ז"ל ואין זה אלא על צד ההתוכחות בהתחדשות איזה דקדוק והרגש (הקד' גידולי תרומ'). האם יהיה ראוי שלהתוכחותכם עמי תחשבו למלים ולרוח דברי מזולת שתבואו עליהם בטענה האם זה מחוק המתוכח השלם (רלב"ג איוב ז). שרבו כמו רבו הפלפולים אצל הפילוסופים והגישו עוצם התווכחותם בענין הטבע לדעת מה הוא (קול יהודה, כוזרי א עה).