*, ש"נ, – שה"פ מן הִתְחִיל, א) עצם שה"פ: מי שהתחיל בעבירה תחלה ממנו התחלת הפורענות (מכי' בא, מס' דפסח' ז).  מאימתי התחלת תספורת אמר רב אבין משיניח מעפורת של ספרין על ברכיו וכו' ומאימתי התחלת בורסקי משיקשור בין כתפיו (שבת ט:).  ואין ויואל אלא לשון התחלה כיון שנשא בתו התחיל וקבל עליו לרעות את צאנו (מד"ר שמות א).  שכל התחלות קשות (מכי' יתרו, החדש ב). – ומצוי בספרות: כי הרעה הבאה עליך אם היא למחול עונך היא אמת ואם היא התחלה מאת האלהים לתת תמורתה הגמול הטוב על סבלך הנסיון היא חסד (חו"ה, חשבון הנפ' ג).  צריך שיוקדם בלמוד לפני הראשון ההוא להיות ההתחלה לעולם בקל ( פתיח' מו"נ).  אם היה הנמצא מתהוה הנה לו התחלה אבל אם לא יתהוה הנה אין לו התחלה (כל מלאכ' הגיון, הלצה). וידוע שהתנועה הסבובית לא תצויר בה לא התחלה ולא תכלית שהדבר הכדורי אין לו התחלה ולכן התנועה שהיא דבקה בו אין לה התחלה ואולם התחלת היום והחדש והשנה תהיה בבחינת דבר אחר לא בבחינת עצמו (ג"ע לר"א הקראי, קדוה"ח א).  כי הלומד מלאכה בהתחלתה יעשה מחלקיה כפי בינתו (חו"ה, חשבון הנפ' ג).  אבל גם אצל הפלוסופים וחכמי האומות מקדם היו מסתירין הדברים בהתחלות ומדברים בהם בחידות (מו"נ א יז)  העמידה על האמת בהתחלות היא נכבדה מאד (רלב"ג, הקד' מלחמ' ה').  – ואמר החכם: ראה כי התחלה היא יותר מחצי הכל (ס' המדות לאריסטו א ה).  וצדק מי שאמר שההתחלה היא יותר מחצי הכל (ר"י אברבנאל, נחל' אבות ד).  זה מצאתי והכרתי כי ההתחלה יותר מחצי הכל (הקד' בשם קדמון על דקדוק).  ההתחלה חצי פעולה (ספר חרדים ו).  שההתחלה היא חצי פעולה והתחלת ידיעתי בזה הלימוד הוא ממורי הנ"ל (כסא' לבית דוד לה:). – ב) במחקר, התחלת הדברים, וכמו כן טבעים יסודיים שבסבתם הדברים הם מה שהם, וכללים עקריים של החכמות שעליהם בנויים שאר הכללים Grund-Ursache, Grundsatz; principe; princip : ולא יבקש מה שאינו צריך לו ולא יוכל להשיגו בשכלו כמו עניני ההתחלה והתכלה חו"ה, הבטחון ג.  התחלות הנמצאות ההוות הנפסדות שלשה החמר והצורה וההעדר (ר"ש א"ת, מו"נ א יז).  שתנועתו המקומית מורה על היות בו התחלה בה יתנועע בלא ספק (שם ב ד). עד שתהיה התחלת התנועה ההיא טבע לא נפש (שם). שהטבע הוא התחלה מה לתנועת מה שהוא ומנוחתו בעצם ולא במקרה (ראב"ד, אמו"ר א ג ).  ואמנם צורתם לא תעשה הטבע אבל יושפעו מהתחלה יותר עליונה (שם ח).  כי בעל התחלה הוא בעל התחלה בהתחלה וההתחלה היא התחלה לבעל ההתחלה (שם ב ג).  ולזה ידמה שיהיה מחוייב היות ההתחלה מתיחסת למה שהיא לו התחלה עד שתהיה התחלת הדברים הבלתי נפסדים זולת התחלת הדברים הנפסדים (רלב"ג, משלי ל).  וזה שאנחנו נראה עם היות אצלו ההתחלות המגיעות מן החוש בדרוש אחד לא יוכל לחקור בו בעת היות החושים טרודים בפעולתם (הוא, מלחמ' ה' א ד). כי מה שאחר ההתחלות ההם להיותו חולק על אלו ההתחלות והשרשים יצטרך שישיבהו תמיד אל ההתחלות ההם וידחקו להניח ענינו באופן שלא יחלוק על מה שהטביעהו והפך זה הוא בשרשים ובהתחלות אמיתיות (הוא, משלי כג).  אין ספק כי לכל חכמה התחלות והנחות אינן מבוארות בעצמן אבל ילקחו מקובלות מחכמה אחרת נתבארו בה אותן ההתחלות ועל ההתחלות ההן יבנו כל מופתי החכמה ההיא (העקרים א יז).  דע שהחכמות העיוניות אינן מסכימות בכל דבריהם על ענין אחד אבל כל אחת חולקת על האחרת בשרשיה ובהתחלותיה וזה שכל בעל חכמה יאמן ויחשוב שהתחלות חכמתו אמתיות ומבוארות תכלית הביאור וכו' ובעל חכמה אחרת יכחיש אותן השרשים וההתחלות ויחשוב התחלות שרשיו שהן בהפך האחרות אמתיות (שם ד ב).  ובעל החכמה הטבעית יניח שהתנועות הן שלשה מן האמצע ואל האמצע וסביב האמצע וזו היא הגדולה שבהתחלותיו וכו' ובעבור זה יבנה (התכוני) כל מופתיו עליהם ולא יחוש להנחות הטבעי ולהתחלותיו והטבעי יכחיש התחלות התכוני והנחותיו (שם).  שלא כיון יפה מי ששם הבחירה והתכלית התחלות לדת האלהית (שם א ט).  שלא יקרא רופא מי שלא ידע התחלות הרפואה ולא מהנדס מי שלא ידע התחלות ההנדסה ידיעה אמתית או לפחות ידיעה ציורית (שם, הקד').  מן ההתחלות החמריות המזונות הנכנסות בהעמדת גשמי האבות (תרגום אמו"ר ב ד ב).  ובהם התחלות יזונו אותם ויולידו הדומה בהם (שם א ח).  כל יסוד כאשר יצא מטבעו בהכרח ההתחלה העצמיית שבו תחזירהו לטבעו וכן להלן אל מקומו הטבעי והוא צורתו העצמיית (ע"ח לר"א הקראי ג).  וידיעות ההתחלות הידועות בטבע נתנה לנו מה' יתברך כי הוא בורא טבעינו וההתחלות הללו הן בחכמה אלהית (קצור תומ' אקינא, יוסף כיאנתיס ז). – ואמר המליץ: ויסדרו אחר ההתחלות (של החכמה) אופני הדרגות בם יעלו לרום המעלות (מ' ריאטי, מקד' מעט ב).  שהגלגלים כלם גשמים חיים בעלי נפש ושכל יציירו וישיגו התחלותיהם (מו"נ ב ד).  ובכן זרחה שמש האמת הברור על התחלותיה של תורה הנמשכות אלינו בקבלה נאמנת (נפוצ' יהודה, לוח הדרוש' יב).